ממסה גוניה לקמרי
אחרי רעידת האדמה ההרסנית של 1956, הכפר הישן מסה גוניה נהרס במידה רבה, ומשפחות רבות נאלצו לעזוב את בתיהן ולהתחיל מחדש.
במסגרת שיקום סנטוריני הוקם כפר חדש קרוב יותר לים: קמרי. היישוב תוכנן בהנהגת האדריכל היווני הנודע קונסטנטינוס דקבאלאס, ששילב חשיבה אדריכלית מודרנית עם קנה המידה, האקלים והאופי המסורתי של סנטוריני. התכנון שילב עקרונות שהיום היינו מכנים תכנון ביו-אקלימי, תוך התחשבות באור, ברוחות, בכיווני הבנייה ובסביבה הטבעית של האי.
בין הבתים החדשים שנבנו למשפחות הכפר הישן, אחד ניתן למשפחתנו. זה היה בית פשוט, אבל הוא נשא בתוכו משהו גדול בהרבה: תחילתו של פרק חדש עבור משפחתנו וקשר לאחד הרגעים החשובים בהיסטוריה המודרנית של קמרי.
השנים חלפו, וב-1986 החליט אבינו, פאנוריס, לתת למקום הזה ייעוד חדש.
נבנה באהבה, במרקי ובחזון לעתיד
לאבינו לא היה רק רעיון עבור Fanouris. הוא תכנן ובנה אותו בעצמו, בסבלנות, במסירות ובמרקי, אותה תחושה יוונית מובהקת של השקעת הלב והנשמה במה שאתה יוצר. מעל הכול, הוא בנה אותו באהבה ובכבוד למשפחתו ובתקווה לעתיד ילדיו.
עבורו, Fanouris מעולם לא היה רק עסק. זה היה משהו שיצר בשביל משפחתו: משהו שיעמוד לאורך השנים, יגדל יחד עם ילדיו ויום אחד יעבור לדור הבא.
החזון שלו הפך לארבע דירות עצמאיות, כל אחת מתוכננת לארח בנוחות שניים עד שלושה אורחים. הוא כיבד את הפשטות, הפרופורציות והאופי של האדריכלות הקיקלדית, ושמר על הלבן והכחול שאינם ניתנים להפרדה מזהותם של האיים הקיקלדיים. הלבן משקף את האור הבוהק של הים האגאי. הכחול מזכיר את הים ואת השמיים האינסופיים של סנטוריני.
אבינו מעולם לא רצה ש-Fanouris יהפוך למלון גדול או מנוכר. הוא רצה מקום קטן בתוך הכפר, מוקף בבתים ובחיי היומיום של קמרי, שבו האורחים ירגישו שהם גרים בבית בסנטוריני ולא בחדר מלון.
מקום לחוות לא רק את הנופים, החופים והאטרקציות המפורסמים של סנטוריני, אלא את חיי היומיום של האי: להתעורר בשכונה אמיתית, לראות את הכפר מתחיל את יומו, לפגוש את המקומיים, להרגיש את האור הקיקלדי ואת אוויר הים האגאי ולחיות את הקצב של סנטוריני, ולו לכמה ימים. זה היה הרעיון המקורי של Fanouris Condo, והוא מעולם לא השתנה.
התכנון המקורי, שנשמר עד היום
כשהגיע הזמן שהדור שלנו יחדש את Fanouris Condo, ידענו מההתחלה שאיננו רוצים לשנות את החזון המקורי של אבינו. הרעיון האדריכלי, סידור ארבע הדירות ואופי המקום נשמרו.
במקום להפוך את Fanouris למשהו אחר, התאמנו את התכנון המקורי לצורכי היום. טכנולוגיה מודרנית, נוחות עכשווית וכל המתקנים שהמטייל של היום מצפה להם שולבו בקפידה, תוך כבוד למה שיצר אבינו ב-1986.
הלבן נשאר. הכחול נשאר. הפשטות נשארה. ארבע הדירות נשארו נאמנות לרעיון המקורי שלהן, ואיתן התחושה של מקום משפחתי קטן בשכונה של קמרי. הרעיון המקורי לא היה צריך להשתנות. הוא רק היה צריך להתכונן לדור חדש.
מבט אל העתיד
אבינו יצר את Fanouris מתוך מחשבה על עתיד ילדיו. היום, כשילדיו ממשיכים את דרכו, אנחנו מאמינים שמבט אל העתיד פירושו גם לקחת אחריות על הסביבה ועל האי שהוא ביתה של משפחתנו כבר דורות.
לכן Fanouris Condo התפתח בהדרגה למקום אירוח מודע לסביבה, המשלב את האדריכלות המקורית שלו עם יעילות אנרגטית מודרנית, תפעול אחראי ונוחות עכשווית. כיום אנחנו מחזיקים בדירוג ארבעה מפתחות, בהסמכת Green Key ובהסמכת ISO 9001, המשקפים את המחויבות שלנו לאיכות, לקיימות ולאירוח אחראי.
אנחנו רוצים שהאורחים שלנו יגלו יותר מהתמונה המפורסמת של האי: את הכפרים, השבילים, הנוף, האנשים והטבע שלו.
לשמור על המקום שאנחנו קוראים לו בית
בשבילנו, אחריות סביבתית ואירוח לא נגמרים בכניסה ל-Fanouris Condo. ממש מול הבית נמצא פארק ציבורי, שטח ירוק קטן ששייך לשכונה ונהנים ממנו תושבים ומבקרים כאחד.
אנחנו מטפחים ומתחזקים את הפארק הזה על חשבוננו, כתרומה הקטנה שלנו לקהילה. אנחנו מאמינים שעסק לא צריך רק ליהנות מהמקום שבו הוא פועל, אלא גם להחזיר לו משהו. הדאגה למרחב המשותף הזה היא ביטוי נוסף לערכים שעליהם נבנה Fanouris: אכפתיות, כבוד ואחריות.
זה מקום לשכנים שלנו, לילדים ולמשפחות, לאורחים שלנו ולכל מבקר שרוצה לעצור לרגע וליהנות מפינה ירוקה קטנה בקמרי.
סיפור משפחתי שנמשך
כשאבינו תכנן ובנה את Fanouris ב-1986, הוא הביט אל עתיד ילדיו. היום אנחנו העתיד הזה, והאחריות שלנו היא לשמור על מה שיצר ולהכין אותו לבאים אחרינו.
מהכפר הישן מסה גוניה ליישוב החדש קמרי. מהבית שמשפחתנו קיבלה אחרי רעידת האדמה לארבע הדירות שאבינו תכנן ובנה. מהחזון המקורי שלו ב-1986 למקום האירוח האחראי לסביבה של היום. ומדור אחד של משפחתנו לדור הבא.
Fanouris Condo נשאר הבית הלבן-כחול שאבינו דמיין, תכנן ובנה במו ידיו. ארבע דירות בלב קמרי, שבהן אנחנו מקווים שהאורחים שלנו יחוו את סנטוריני כפי שהוא תמיד דמיין: קצת יותר כמו מקומיים, וקצת פחות כמו תיירים.
